התוכן המקצועי והמקיף בתחום התחדשות העירונית
התחדשות עירונית מהווה אחד הכלים המרכזיים למדיניות הדיור והפיתוח העירוני בישראל. המונח מתייחס למכלול התהליכים המשפטיים, התכנוניים והעסקיים המיועדים לחידוש האזורים הבנויים, שיפור איכות הדיור והתאמתם לסטנדרטים מודרניים.
המהות המשפטית: תוכנית מתאר ארצית המאפשרת חיזוק מבנים קיימים והוספת יחידות דיור ללא הריסת המבנה הקיים.
התחולה: מבנים שניבנו עד 1980 (ובתנאים מסוימים עד 1992) ואינם עומדים בתקן הרעידות הנוכחי.
המהות המשפטית: פינוי מלא של המבנה הקיים והקמת מבנה חדש במקומו, על פי חוק התחדשות עירונית, התשע"ו-2016.
התחולה: מבנים המוגדרים כ"בניינים מיושנים" על פי החוק, בדרך כלל מבנים שגילם מעל 25 שנה.
המהות המשפטית: מסלול ממשלתי חלופי לתמ"א 38, במסגרת משק הדיור, המיועד לזרז תהליכי התחדשות עירונית.
התחולה: מבנים העומדים בקריטריונים של תמ"א 38 אך הבעלים בוחרים במסלול ממשלתי זה.
הבחירה בין שלושת המסלולים תלויה במספר גורמים מרכזיים: מצב המבנה (קונסטרוקציה, גיל ומיקום), היתכנות כלכלית יזמית (תוספת זכויות), לוחות זמנים (אפשרות לבצע פרויקט), שיקולים משפטיים (מורכבות המצב המשפטי של הנכס) ומיסוי (מצב מיסוי שונה בכל אחד מהמסלולים).